תנועה יוצרת חיים/חוסר תנועה מביא למוות וזה נכון גם לגוף וגם לנפש.

העיקרון הראשון שלומדים ברפואה סינית הוא שחוסר בתנועת הצ'י היא הגורם העיקרי לכאב, מחלות ומוות.

יש להם בסינית פתגם כזה :

"איפה שיש סטגנציה (חוסר תנועה) יש כאב,

איפה שיש כאב תמצא סטגנציה"

הרופאים הסינים העתיקים הסתכלו על הטבע וראו שבמקומות בהם הנהר זורם המים נקיים וטובים לשתייה.

במקומות בהם יש חסימה והמים עומדים, הם הופכים להיות עכורים, מלוכלכים ורעילים.

חוק הטבע הזה חל גם עלינו והוביל להתפתחות הפילוסופיה שמאחורי הרפואה הסינית.

בחיים שלי מצאתי שהעיקרון הזה עובד לא רק על הגוף אלא גם על הנפש.

בתקופות הכי רעות הרגשתי שאני עומד במקום, שאין תנועה בחיי והעתיד שלי נראה די כמו ההווה שלי.

לא סתם העונש על עבריינות הוא כלא.

חוסר תנועה שווה חוסר תקווה ואחד הפחדים הגדולים ביותר שלנו הוא להיות כלוא, חסר תנועה וחסר חופש.

דרך אחת שגיליתי לשנות את החוויה הנפשית של עמידה במקום היא להכניס הרבה תנועה דווקא בגוף.

ריצה, אופניים, שחייה.

קשה להסביר את זה אבל כשהגוף בתנועה הוא כאילו אומר לנפש הכול טוב, אנחנו בתנועה קדימה.

מהניסיון שלי כשהגוף חווה הרבה תנועה גם החיים משתנים ומתמלאים בתנועה.

אבל לאחרונה גיליתי דרך ישירה לחוות תנועה בנפש.

כתיבה.

כל ערב אני שואל את עצמי שלוש שאלות:

אחת על היום שעבר.

אחת על מחר.

ואחת על העתיד שיבוא.

אני שואל את עצמי על הדברים שהפריעו לי היום, על הדברים שאני צריך להיות מוכן עליהם מחר וגם על כך שיום אחד אני אמות ומה זה אומר לי לגבי עצמי.

אני בוחר לשאלות את עצמי שאלות שקשורות לחלקים הלא נעימים של החיים שלי כי אני יודע שהמיינד שלי (המחשבות, רגשות, מודעות) הם כמו ראדר לבעיות.

זה חלק מהתפקיד של הדבר הזה בתוכי, לסרוק את היום, את מחר ואת העתיד ולחפש בעיות.

פעם המיינד חיפש נמרים בג'ונגל והיום הוא מחפש...

צרות.

במקום לנסות להתכחש לעובדה שזאת מערכת ההפעלה שלנו צריך ללמוד לעבוד איתה.

והדרך הכי טובה שאני מצאתי היא בכתב, כל ערב לפני השינה.

כמו שהגוף שלנו מצפה לתנועה, למאבק לפריקת אנרגיה כך גם המיינד שלנו.

אם נלמד לנצל את התכונה הזאת במקום להיאבק בה נוכל להנות ממיינד חזק יותר, מוכן יותר ויציב יותר.

כי אחרי שמסיימים לכתוב על כל הבעיות שהיו היום, שהיו מחר ועל כך שיום אחד נמות פתאום יש שקט.

אפשר לשכב במיטה ואין שום דבר יותר מדי חשוב לחשוב עליו.

אפשר לחשוב על ארוחת הבוקר מחר או סתם להגיד לאישתי שאני אוהב אותה וללכת לישון.

כתיבה לפני השינה משחררת אותנו מהדאגות של היום ומחר.

הפקת לקחים מהיום שעבר גורמת למיינד שלנו להרגיש בתנועה, להרגיש שהוא לומד ומתפתח.

כתיבה לפני השינה נותנת לנו כלי להתמודד עם הקשיים שלנו וכשאנחנו לומדים לסמוך על היכולת שלנו לעבד קשיים אנחנו מפסיקים לפחד מהעתיד.

וכשאנחנו לא מפחדים מהעתיד אנחנו חופשים לחוות תנועה.

ותנועה שווה חיים.

אני מעביר סדנת הכנה לשינה

בסדנה אלמד את תהליך הכתיבה שלי.

את שלושת השאלות שאני שואל את עצמי כל לילה

בשביל לשחרר את המיינד שלי ממחשבות

ולתת לי חופש.

הסדנה תעבור בזום