חלק ד' בסדרת המיינד.
הסדרה הזאת עוסקת בדרכים בהם נוכל להשתמש בגוף מכדי להשפיע על המיינד.
בהקשר הזה הכוונה שלי במילה מיינד היא פשוט חווית היומיום שלנו.
המחשבות שלנו, הרגשות שלנו, התחושות שלנו הכול מתרחש בתוך המיינד הזה שלנו.
יש כל מני דרכים להשפיע על חוויות היומיום הזאת, אני פשוט
טוען שכדאי קודם כל להתחיל בגוף.
בבלוג הקודם דיברנו על תפקידה של מערכת העצבים, להתאים בין הסיטואציה החיצונית
למצב הפנימי בגוף.
כאשר אנו חווים איום זוהי המשימה של מערכת העצבים להכניס את הגוף לתפקוד בעוררות גבוהה ולאחר מכן כאשר האיום חלף להיות מסוגלת לשנות חזרה למצב איטי של ייצור אנרגיה
כאשר אנו בסיטואציה רגועה כמו אכילה או שינה.
בלי היכולת לזהות ולהתאים בין מצב פנימי לסיטואציה חיצונית לא היינו מסוגלים לשרוד בטבע.
כיום בעולם המודרני בו האיומים הפיסיים כמעט וחלפו אנו מוצאים את עצמנו עם מערכת עצבים מבולבלת אשר פועלת "על ריק" וכתוצאה מכך מביאה
להתפתחות מחלות כרוניות ונפשיות.
הכוונה שלי במערכת העצבים שלנו לא מאוזנת היא שאנו בסיטואציה
פיסית חיצונית רגועה עם מערכת עצבים בעוררות יתר.
בפשטות אנחנו סובלים מסטרס וחרדה.
במצב הזה יש לנו שתי אופציות: הראשונה היא לשנות את הסיטואציה בכדי שתתאים לכימיה, לצאת לריצה או לבצע אימון כוח.
להתאים את הסיטואציה בה אני נמצא לכימיה של הישרדות.
האופציה השנייה היא לשנות את הכימיה בכדי שתתאים לסיטואציה,
או במילים אחרות, להירגע.
בכדי להירגע אנחנו צריכים להפעיל את המערכת הפרה-סימפטטית שלנו, זו שאחראית על רגיעה.
הדרך שנבחר להתמקד היום היא נשימה סרעפתית.
נשימה סרעפתית היא דפוס נשימה אשר מפעיל את המערכת הפרה-סימפטטית על ידי
האטת קצב הלב.
בכדי להאט את קצב הלב עלינו לנשום כך:
1.הכנסה קטנה של אוויר דרך
האף למשך כ-3 שניות.
2.הוצאה ארוכה ואיטית של אוויר דרך הפה,
מבין השיניים - 10 שניות.
לבצע זאת למשך 6 עד 10 דקות.
זהו.
אם אתם זקוקים לשאיפה קצת יותר ארוכה מ-3 שניות זה בסדר,
אם אתם זקוקים לנשיפה קצת יותר קצרה מ-10 זה גם בסדר.
העיקר שהנשיפה תהיה כמה שיותר ארוכה (בלי מאמץ) והשאיפה כמה שיותר קצרה.
למה זה גורם להאטת קצב לב?
כאשר אנו נושפים אוויר, הסרעפת עולה מעלה וגורמת ללב להתכווץ.
כאשר הלב מתכווץ הדם זורם החוצה יותר מהר.
מאחר ואותה כמות דם זורמת לגוף מהר יותר כעת,
המוח שולח אות חשמלי מטה ומאותת ללב להאט את הקצב.
האטת קצב הלב היא הדרך להפעיל את המערכת הפרה-סימפטטית של הרגיעה
ולהפסיק את המצב ההישרדותי בו הגוף נמצא.
*יש הרבה מחקרים על השימוש בנשימה סרעפתית כשיטה להפחתת סטרס וזהו דפוס נשימה הנמצא בשימוש בכל רחבי העולם.
מתורת הגוף העתיקות של המזרח דרך צוללנים חופשיים וספורטאי עלית כולם משתמשים ביכולת הזאת להאט את קצב הלב, להפסיק הפרשת קורטיזול ולשפר את יכולות ההתאוששות של הגוף.
מומלץ לתרגל נשימה סרעפתית מדי יום בכדי להפחית את רמת הסטרס הכללית
וגם בכדי שהכלי הזה יהיה זמין בזמנים של קושי.
נשימה סרעפתית היא כלי חשוב ביותר בפיתוח ארגז כלים לשיפור ההתמודדות עם סטרס והיינו עושים בחוכמה אם היינו מלמדים את ילדנו להשתמש בו כבר בשיעורי ספורט ביסודי.
Comments