המשפט הזה נזרק לאויר מדי פעם?
אבל מה הוא אומר בעצם?
מה עוצר בעדנו בחיים?
דמיינו לרגע שני אנשים: אחד מנהל מדינה קטנה במזרח התיכון, מקבל שיחות עם חדשות רעות לכל אורך היום, עליו להחליט החלטות אשר ישפיעו על חייהם של מיליונים ובסוף היום גם להירדם בלילה בכדי להיות צלול מספיק לעשות הכול שוב למחרת.
אדם שכזה צריך להיות מסוגל להתמודד עם כמויות גדולות מאוד של סטרס.
"ככל שיש יותר אחריות כך יש יותר סטרס"
מנגד דמיינו אדם אשר סובל מדיכאון וחרדה, הוא כמעט ולא יוצא מהבית,
לא מחזיק עבודה ואין לו זוגיות או ילדים.
אם תדברו איתו על עבודה, ילדים, זוגיות הוא יספר לכם שזה גדול עליו.
כי אפילו להתמודד עם הדברים הקטנים של החיים זו משימה גדולה מדי אז להיות אחראי לחיים של אחרים זה כבר נראה בלתי אפשרי.
כי בפנים כולנו יודעים גם הדברים הטובים הכי טובים בחיים מגיעים ביחד עם סטרס
הפערים במידת האמונה העצמית בין שני האנשים הללו הם עצומים.
איך זה שהראשון מוכן לקחת אחריות על חייהם של מיליונים
והשני מסרב לקחת אחריות על החיים של יותר מאחד?
התשובה
היא ביכולת שלהם לנהל את חווית הסטרס
אדם אשר מחזיק אחריות עצומה לאחרים מצליח להרגיע את עצמו, מסוגל להמשיך לחשוב כאשר מופיעות בעיות ויודע איך לשים אותם בצד בסוף היום וללכת לישון.
השני לעומת זאת גילה שכאשר מופיעות בעיות בחיים
נוצרת בתוכו תחושת מועקה גדולה ומשתקת.
הוא לא מסוגל לחשוב, הלב שלו דופק בחוזקה ובלילה הוא מתהפך במיטה
ולא מצליח להירדם.
מה שמשותף לשניהם היא איזשהיא ידיעה הפנימית
לגבי מידת הסטרס איתה הם מסוגלים להתמודד.
הראשון מאמין שהוא האדם הנכון למשימה, כל משימה.
והשני מאמין שהוא לא מסוגל להתמודד עם כמעט אף משימה.
לאורך החיים כולנו מקבלים הוכחות לגבי כמות הסטרס אותה אנו מסוגלים לשאת
ביחס לאנשים סביבנו.
מהו סטרס?
המילה הזאת סטרס פשוט מתארת הפעלה של מערכת העצבים ההישרדותית
כנגד אתגרים מנטליים ולא אתגרים פיסיים.
אדם שמערכת העצבים שלו נשארת רגועה בזמן אתגרים נפשיים יהיה מסוגל
לחשוב ולא ירגיש סכנה בזמן האתגר.
אדם שמערכת העצבים שלו תופעל מכל אתגר מנטלי קטן יעדיף (בצדק) להימנע מאתגרים.
הפעלה של מערכת העצבים ההישרדותית כוללת עליה בקצב לב.
הפרשה של אדרנלין אשר מגביר עוררות.
הפרשה של קורטיזול אשר יוצר חווית אי נוחות.
כיצד ניתן להשתפר ביכולת להתמודד עם סטרס?
אם אדם ב' ימצא דרך להתרגל לתחושות, ילמד כיצד להרגיע את הגוף שלו כאשר הן מגיעות ויקבל הוכחות מסוגלות עצמית הוא יוכל גם להגדיל את כמות האחריות
שהוא יכול לקחת על עצמו.
כי אחריות הולכת יד ביד עם אושר ומימוש עצמי.
וכאן שוב נכנסת המקלחת הקרה.
כאשר עומדים מול המים הקרים, הלב דופק מהר, פתאום מרגישים ערניים מאוד ומתמלאים בתחושת אי נוחות גדולה- הגוף צועק "אל תעשה את זה, אל תעשה את זה,
אני לא רוצה לעשות את זה"
זהו הקורטיזול, המון קורטיזול.
אבל אם מצליחים לעבור את הקיר הזה של קורטיזול ונכנסים למים הקרים
מגלים אחר כך שפתאום מרגישים מדהים.
לאחר המקלחת תהיה הפרשה של דופמין, הרבה דופמין.
תחושת האופוריה יכולה להמשיך מספר שעות ובנוסף הגוף פחות נלחץ מכל
מטלה או בעיה אשר מופיעה במהלך היום.
מי שעושה מקלחת קרה כל יום מקבל הוכחות שהוא מסוגל לעשות משהו מאוד קשה,
משהו ש-99 אחוזים מהאנשים סביבו לא מוכנים לעשות ולאט לאט האמונה שלו בעצמו תתחיל לגדול.
מצד אחד התחושה של הפעלת מערכת עצבים הישרדותית הופכת להיות מוכרת ופחות מאיימת ומצד שני אוספים הוכחות הצלחה להתמודדות עם משהו קשה.
כי אם עשיתי את הדבר הכי לא נעים שלי דבר ראשון על הבוקר אז לפתע כל שאר אתגרי החיים נראים סבירים.
זה לא יקרה מהר, זאת לא תרופת קסם אבל זאת כן דרך לשנות את מערכת היחסים שלי הדבר היחיד שמגביל אותי בחיים.
שהוא אני.
לא מאמינים לי ?
תנסו לבד...
נ.ב - שמעתי פעם בדיחה שהולכת ככה.
"מה הדבר הכי קשה בלעשות מקלחת קרה?
להצליח לא לספר לכולם שעשית מקלחת קרה"
אז אני הרגע נכשלתי וסיפרתי לכולם, אבל מדוע יש את הצורך הזה לספר?
מפני שמצד אחד מגלים שזה דבר מדהים ורוצים שעוד אנשים יעשו
ומצד שני מבינים שמקלחת קרה היא פעולה שכמעט אחד לא עושה
וזוהי הוכחה יומיומית ביכולת שלך לעשות משהו קשה.
**הוספתי כאן הרצאת TED קצרה של איש עסקים אשר מסביר כיצד הוא גילה את הכוח של מקלחת קרה בדרכו להצלחה.
Comments