נהל את הכימיה שלך/ חלק ב' בסדרת המיינד
בבלוג הקודם דיברנו על מודל המחשב והאקווריום, על פי המודל יש למוח "חיישנים" שאוספים מידע על מה שקורה בגוף שהוא "האקווריום".
המידע הזה עובר פיענוח ומתבטא בתחושה אותה אנו יכולים להבין ולתקשר, למשל. אני כועס, אני רגוע, אני מוטרד, אני חרד/מפחד, אני בסטרס.
לכל התחושות הללו יש ביטוי כימי ופיזיולוגי בגוף.
הסתכלות כזו על הקשר בין המוח, הגוף והתחושות שלנו מאפשרת לנו להשפיע בצורה טובה יותר על רמות הסטרס.
במקום לנסות להרגיע את עצמנו עם מחשבות מרגיעות "תוכנת הרגעה", עדיף לנו להתמקד בשינוי מצב האקווריום אשר ממנו עולה המידע.
כלומר להשתמש בגוף ולא במחשבות.
בכדי להצליח לנהל סטרס/כימיה עלינו קודם כל להבין מה הוא תפקידה של מערכת העצבים בשמירה על החיים.
התפקיד של מערכת העצבים הוא להתאים בין בין הכימיה הפנימית של הגוף לבין הסיטואציה החיצונית בה אנחנו נמצאים.
זה אומר שאם אנחנו בסיטואציה אשר דורשת עוררות, מערכת העצבים תתחיל תהליך פנימי בכדי להבטיח שהגוף מוכן לסיטואציה.
למשל, עליה בקצב לב, הרחבת אישונים, הזרמת הדם ממערכת העיכול אל השרירים והפרשת חומרים כמו אדרנלין וקורטיזול.
כאשר הסיטואציה משתנה למצב רגוע יותר מערכת העצבים צריכה להפעיל תהליכים אשר קשורים לתיקונים, ספיגה וייצור אנרגיה בכדי לתקן נזקים ובכדי לייצר משאבים למצב חירום הבא.
היכולת של מערכת העצבים להתאים בצורה טובה בין ייצור ובזבוז משאבים לבין הדרישות החיצוניות בה אנחנו נמצאים תקבע את ההישרדות והבריאות הנפשית והפיסית שלנו.
אבל מה הקשר לסטרס?
סטרס הוא תופעה ייחודית למין האנושי והיא נובעת מכך שמחשבות יורדות כאותות אל הגוף וגורמות למערכת העצבים להיכנס למצב של עוררות גבוהה בזמן של סיטואציה רגועה.
הפעלת תגובה הישרדותית בסיטואציה של רגיעה זה כמו ללחוץ על הגז כשהמנוע לא בהילוך.
תארו לעצמכם שאתם הולכים לישון בלילה ולפתע הלב שלכם דופק מהר, אתם מרגישים לחץ בבטן והנשימה שלכם מתקצרת.
כל אלו הן תופעות תקינות לחלוטין כאשר אנחנו נמצאים בסיטואציה אשר דורשת אותם, למשל בזמן פעילות גופנית. אבל אם התהליך הזה יתרחש כאשר אנחנו לפני השינה זה יסתמן לנו כמצב מאוד לא תקין ומעורר חרדה.
אם נישאר בחוסר התאמה בין הכימיה לסיטואציה לתקופות ארוכות בסופו של דבר מערכות הגוף יתחילו לקרוס מחוסר אנרגיה וחוסר בזמן מנוחה לביצוע תיקונים.
לכן סטרס נקרא הרוצח השקט, מכיוון שהוא גורם לנו לאט לאט להתפרק בתוך עצמנו.
בכדי שזה לא יקרה אנחנו צריכים ללמוד איך להפעיל את הענף הפרה-סימפטטי של מערכת העצבים אשר אחראי על רגיעה, להוריד את הרגל מהגז ולתת לגוף שלנו זמן למנוחה ותיקונים.
Comments