כל מה שאני מלמד ניסיתי בעצמי ולימדתי אחרים.

ב-2012 התחלתי ללמוד רפואה סינית והדבר שהכי עניין אותי הוא שיטות שאני יכול להפעיל לבד בשביל לשפר איך שאני מרגיש. 

​

עשיתי צ'י קונג, יוגה, שיטת הנשימה של וום הופ, מדיטציות מאסכולות שונות, התקרקעות. הלכתי בעצמי לדיקור סיני, צמחי מרפא, שיאצו, NLP וטרילותרפיה.

​

ובסוף גיליתי שיש לי כמה כללים שיקבעו אם אני אמשיך להשתמש במה שלמדתי.

​

1.שאני יכול להפעיל את הטכניקה בעצמי- אם אני מתעורר עם דפיקות לב באמצע הלילה אני צריך משהו שיעבוד עכשיו. אני לא יכול ללכת אל המדקר שלי ב 3:00 בלילה.

​

2. שזה עובד מהר- אם אני מרגיש לחץ וערפול לפני פגישה, דייט או עבודה אני לא יכול לשבת עכשיו ל-20 דקות מדיטצית זן. אני צריך משהו שתוך חמש דקות ופחות יתן לי את התחושה שאני בחזרה בשליטה על עצמי.

​

3.שפה שאני מבין- במשך שנים למדתי רפואה סינית וגם הייתי שנה נוספת בלימודי המשך בבית חולים בסין אבל אין מה לעשות השפה שלי היא של העולם המערבי.

הרבה יותר ברור לי מה זה אדרנלין וקורטיזול מאשר צ'י הכבד או האנרגיה של הקונדליני.

​

ועדיין אני קורא לגישה הזאת מדיטציה גופנית כי מדיטציה -meditation זה אותו שורש של medicine. 

​

כל התרגולים הם תרופות לסטרס של המיינד, אצלי זה פשוט לא נראה כמו לשבת עם עיניים עצומות ולעשות אוםםםםם.

​

התרופות במדיטציה גופנית יכולות להיות תרגילי נשימה, תרגילי מנוחה עמוקה, מקלחות קרות וגם פעילות ספורטיבית.

כל מי שמתאמן או רץ יודע שהוא מרגיש הרבה יותר טוב אחר כך.

​

פעילות גופנית היא תרופה לנפש- חד משמעית. ואני מתייחס אליה ככה.

​

הצד המודרני של התרגול הוא ההתבססות על ידע מדעי מודרני בכדי להבין ולהשפיע על גוף האדם והנפש שלו.

​

מה משפיע על הורמוני שינה?

מה משפיע על האמיגדלה במוח?- מרכז הרגשות והפחד.

מה הקשר בין אוכל לבריאות נפשית?

​

יש כבר תשובות לכל השאלות האלה, כיום רק צריך לצאת ולאסוף אותן. כי ידע נותן לנו יכולת השפעה ותחושת שליטה. 

​

וזה הכי חשוב- יכולת השפעה על המצב הנפשי שלנו, בעצמנו. בלי רופאים, בלי מטפלים ובלי תרופות.

​

לראשונה בהיסטוריה האנושית, הבריאות הנפשית שלנו היא בידיים שלנו.